*שימו לב לסוכר*
זוכר טבעי נמצא כמעט בכל מקום אפילו במזונות שמועילים לנו .אין בעיה לצרוך את המזונות האלה כל עוד השילובים בתפריט מאטים את ספיגת הסוכר בדם (וזה התפקיד שלי שנותנת תפריט).
בואו רגע נסביר את העניין המדעי שקורה באכילת סוכר:
כאשר אנחנו צורכים סוכר, הוא מתעכל ונכנס לזרם הדם שלנו. ברגע שהוא מגיע אל הדם, הורמון האינסולין מתחיל לפעול ובהתחלה זה דבר טוב. הוא אחראי לוויסות המטבוליזם של הסוכר ותפקידו הוא לומר לסוכר לאן ללכת. במצב אידיאלי אנחנו צורכים מהנבריאה של סוכר (למשל פרי* והאינסולין אומר כל הכבוד - בואו נשתמש בו לאנרגיה.
למרבה הצער, כאשר אנחנו מכניסים לגוף כמויות גדולות של סוכר לעיתים קרובות, יש לנו בגוף סוכר רב יותר ממה שאנחנו צורכים למטרות אנרגיה. אז האינסולין- שתמיד נוכח בסביבה- אומר לעודפי הסוכר ללכת להסתובב ולחכות קצת- ואז הסוכר נאגר כשומן!!!!!
הוא נאגר אצלנו בבטן, ביריכיים, בישבן, בלחיים- איפה שלא תרצו.
הבעיה היא שכשאשר האינסולין פעיל כל העת, הגוף שלנו אוגר שומן לימי רעב. כדי לרדת במשקל אנחנו צריכים שהאינסוליםן יהיה פעיל תקופות זמן קצרות בלבד ושיחזור למצב מנוחה כאשר הגוף שלנו יעבד את הסוכר שנכנס לדם, כדי שנוכל לחזור למצב של שריפת שומן.
זו אחת הסיבות לכך שספירת קלוריות לא עובדת. היאכות של המזונות שאנחנו צורכים חשובה הרבה יותר ממספר הקלוריות.
כל הסוכר העודף הזה לא מביא רק לעלייה במשקל ופוגם בלב שלנו.
ולא די בכך, כשאנחנו אוכלים הרבה סוכר ומפעילים ללא הפסקה את האינסולין בדם, היעילות של האינסולין יורדת.
בדיוק כמו צעקות, אם אצעק על הילדים שלי כל היום- הם כבר לא ישמעו אותי, הן לא יהיו יעילות. אותו דבר עם האינסולין. ככל שהוא צועק יותר לסוכר ומנסה להוביל אותו לאן ללכת, כל הסוכר מפסיק לשמוע אותו ואנחנו מפתחים תנגודת לאינסולין. הגוף נעשה חירש לאינסולין ובעקבות כך סוכר נוסף זורם ללא הפרעה אל זרם הדם וגוף אוגר ואוגר עוד שומן, והסיכון לבעיות בריאות קשות עולה!
נמצא שהתמכרות לסוכר חזקה כמו התמכרות לקוקאין ואולי אף חזקה יותר. כאשר אנחנו אוכלים סוכר הוא מגיע למוח ומביא לשחרור אפיואידים ודופאמין, חומרים שגורמים לתחושה טובה. אבל ההרגשה הטובה לא נמשכת זמן רב ועד מהרה אנחנו רוצים עוד סוכר ולא מצליחים לשבור את המעגל הזה.
ולכן כמה כללי סוכר שאפשר כבר להתחיל ליישם:
א. הפסיקו להוסיף סוכר!
ב. בחרו ב"לא ממותק"
ג. קראו תמיד את רשימת המרכיבים.
וכעת תזכורת- שמות שונים לסוכר:
דקסטרוז אנהידרוס, סוכר חום, סוכר קנים, סוכר קוקוס, ממתיק תירס, סירופ תירס, מוצקי סירופ תירס, אבקת סירופ תירד, דקסטרוז גבישי, מיץ קנה סוכר, ממתיק פרוקטוז, תמציות מיץ פירות, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז, דבש, לקטוז, קרמל, פרוקטוז נוזלי, סירופ מאלט או סירופ לתת, מלטוז, סירופ מייפל, דבשה, סירופ פנקייק, סוכר חום/דמררה, סוכר, סירופ, סוכר לבן.
שמות נפוצים פחות לסוכר:
קרביטול, רכז מיץ פירות, ממתיק סירופ, דיגליצריד, דיסכריד, אריתריטול, פרוקטואוליגוסכריד, דלקטוז, גלוסיטול, קולקוזמין, אקסיטול, אינברסול, איזומלט, גרעיני לתת, מלטודקסטרין, לתת, מניטול, נקטר, פנטוז, סירופ צימוקים, ריבוז, סירופ לתת אורז, סירופ אורז, סורביטול, סורגום או דורה, קסיליטול, קסילוז.
ובאשר לממתיקים המלאכותיים:
זכרו שכל האריזות הצבעוניות היפות רק מבשרות צרות. לחלקם יש קשר לסרטן ואילו אחרים משפיעים על אוכלוסיית החיידקים הטובים לנו בגוף.
אנחנו לא צריכים שהמזון שלנו יהיה מתוק. הממתיקים הללו רק מפציצים את בלוטות הטעם שלנו בתחושות מתוקות יתר על המידה ובהמלך הזמן אנחנו מאבדים את היכולת לטעות כמויות קטנות של סוכר כי בלוטת הטעם שלנו כבר לא יכולות להבחין בהן.
הממתיקים הללו רק מגבירים את התשוקה למתוק. הם יוצרים בדיוק את אותן הבעיות שסוכר רגיל יוצר, אם לא גרוע מכך.
עשו ניסיון- הימנעו מסוכר מוסף, ממתיקים מלאכותיים ומשקאות קלים במשך 3 ימים- ושימו לב באילו טעמים חדשים אתם מבחינים. בהצלחה!!!
コメント