תחליף סוכר הוא תוסף מזון שטעמו מתוק אך כמות האנרגיה שבו קטנה מזו של סוכר. חלק מתחליפי הסוכר הינם טבעיים ואחרים הם מלאכותיים. קיימים 2 סוגים שונים של תחליפי סוכר: הראשונה: ממתיקים בעלי ערך קלורי
הסוכרים האלכוהוליים הטבעיים כמו סורביטול, מליטול, מניטול וקסיליטול- הללו אינם מתעכלים בגוף האדם ורק מעט מכמות הקלוריות שלהם נספגת בגוף. יתרונם העיקרי הינו שהם בטוחים לשימוש פרט לתופעות לוואי של גזים ושלשול בשימוש של יותר מ 50 גרם סורביטול ליום ושל יותר מ 20 גרם מניטול ליום. הסוכרים האלכוהוליים משמשים כתחליף יעיל לסוכר מאחר והם מורידים את התגובה הגליקמית בדם, עששת בשיניים וצריכה קלורית. יחד עם זאת חולי סרת עדיין צריכים להגביל את צריכתם משום שלמרות ההתפרקות האיטית שלהם בסופו של דבר הם מתפרקים לסוכר. מזונות המכילים אותם הם כמעט בעלי אותו ערך קלורי של אותו המזון המכיל סוכר, לכן אכילת כמויות גדולות עלולה להביא לצריכה קלורית גבוהה. השנייה: ממתיקים מלאכותיים: ממתיקים כמעט ללא ערך קלורי, המיוצרים באופן סינתטי. פתרון לסיפוק הטעם המתוק, ללא הבעיות הבירואתיות הנלוות אליו, השמנה ועששת. נמצא בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר הומצאו "ממתיקים ללא ערך תזונתי"- המוכנים גם "ממתיקים מלאכותיים". ההבדל העיקרי בין הממתיקים הינו מרכיב ההמתקה, לכל מרכיב מיוחסת רשימת תופעות לוואי, כפי שהתגלתה בניסויים בבע"ח. על מנת להבטיח את בריאות הציבור נקבעה להם רמה יומית מותרת ובטוחה לצריכה. מאחר והמדפים עמוסים במגוון כל כך רחב של ממתיקים, חשוב להבין במה אתם בוחרים להשתמש, את הסיכונים והגבלות הצריכה.
סכרין: הסכרין מתוק פי 300 מסוכר ואין לו ערך קלורי. הוא אינו מתפרק בגוף ומופרש כפי שהוא בשתן. משתמשים בו בעיקר כממתיק שולני אישי, במוצרי מאפה, ריבות, גומי לעיסב, שימורי פירות, סוכריות, ציפוי לקינוחים ורטבי סלטים. ההמלצה היא שימוש של עד 5 נ"ג לכל ק"ג ממשקל גוף ליום. לא מומלץ לשימוש בתינוקות, ילדים, נשים הרות ונשים בתקופת ההנקה. אספרטיים: מתוק פי 200 מסוכר. הוא בעל ערך קלורי זניח מאחרים ודרושות ממנו כמויות קטנות מאוד.
עם ספיגתו במערכת העיכול האספרטיים מתפרק למרכיביו הנספגים בדם.
האספרטיים אינם מצטברים בגוף. המלמת השימוש בו היא עד 50 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף ( כ 20 פחיות של משקה דיאטטי בערך ליום לאדם ששוקל 70 ק"ג). לא ברור עדיין עד כמה האספרטיים ומרכיביו מצטברים בגוף. ולכן, בזמן הריון והנקה מומלץ להמעיט בצריכתו. אססולפאם K: מתוק פי 200 מהסוכר. הוא משמש בתעשייה כמגביר מתיקות של מוצרי מזון בשילוב עם אספרטיים או ממתיקים אחרים. הוא אינו מתפרק בגוף ומופרש כפי שהוא בשתן. משתמשים בו כממתיק בסוכריות, משקאות, קינוחים מוקפאים, ג'לי סירופים ובמוצרי אפייה, כיוון שהוא עמיד בחום. הוא מכיל חומר בשם מתילן כלוריד, אשר בחשיפה ארוכת טווח ובכמויות גבוהות עלול לגרום לכאבי ראש, בחילה, דיכאון, בלבול ואף סרטן. ההמלצה לשימוש שלא יותר מ 15 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. סוכרלוז: מתוק פי 600 מהסוכר. הוא בעל ערך קלורי זניח מאחר ודרושות ממנו כמויות קטנות מאוד. משתמשים בו במשקאות, גומי לעיסה, קינוחים מוקפאים, מיצי פירות וג'ל. הוא ממתיק חדש יחסית ולכן לא נערכו בו עדיןי מחקרים ארוכי טווח על מנת לוודא את בטיחותו. ההמלצה לשימוש היא עד 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. סטיויה: מתוק פי 40 ועד 300 מסוכר והוא ללא ערך קלורי. הוא מופק מעלי צמח הסטיויה (Rebaudiana bertoni stevia). מלבד היותו ממתיק, הועלו לגביו גם השערות לגבי מספר תכונות בריאותיות, ביניהן השפעה מיטיבה על לחץ דם ורמות הסוכר בדם. בנוסף, מיצוי מעלי הסטיויה מכיל נוגדי חמצון העשויים להגן מפני נזקים לחומר הגנטי ומפני סרטן. אך המחקרים שבוצעו עד כה מצביעים על כך שבכמויות הנצרכות בממתיק אין השפעה בריאותית כלשהי. הצרכיה המקובלת היא 4 מ"ג סטיויה לכל ק"ג משקל גוף. ישנם שני יתרונות עיקריים לשילוב של מספק ממתיקים במוצר מזון: הטעם והעלות. צירוף של ממתיקים מלאכותיים יכול להביא למתיקות גדולה יותר בשימוש בכמות קטנה יותר של מתיקים. חסכון רב בכסף לחברות המזון. אך- שילוב ממתיקים שונים לא נבדק מחקרית ולא ברור מה קורה לחומירם המעורבבים במוצרי המזון ומה קורה בגופנו בעקבות צריכתם. הפרדוקס בשימוש בממתיקים מלאכותיים- ככל שצורכים יותר, מתמכרים יותר, משמינים יותר. השימוש בממתיקים מלאכותיים עולה, אך יחד עם זאת, בניגוד למצופה, ישנה עלייה גוברת במשקל בעולם המערבי. חוקרים אמריקאים העלו חשד כי דווקא השימוש בממתיקים המלאכותיים מחמיר את היקף ההשמנה. מדוע? אתם בטח שואלים.. בשימוש בממתיקים מלאכותיים, הגוף מקבל מסר מבלבל- עם הזיהוי הטעם המתוק בפה, מעוררות המערכות הביולוגיות המכינות את הגוף לקבלת פחמימות. טעם מתוק שאינו מכיל פחמימות (כמו בשימוש בממתיקים מלאכותיים אלו), משבש את תחושת השובע, מעלה את תחושת הרעב והרצון לאכול ולכן משבש את הבקרה על צריכת המזון וזו עולה. שימוש לאורך זמן בממתיקים יוצר קשר בין טעם מתוק למזון דל באנרגיה ופחות משביע. נוצר מצב שבו נאכל מזון מתוק אמי,י ללא ממתיקים הגוף יטעה לחשוב שהוא מזון דל קלרויות ופחות משביע והתוצאה תהיה אכילת יתר. לכן, מומלץ להקטין את צריכהת הממתיקים המלאכותיים במשקאות ובמזונות. נקודה! כמו כן, מחקרים מעידים כי יש קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים (בעיקר אספרטיים וסכרין) לבין לידה מוקדמת. ההמלצה לנשים הרות הינה להמעיט או להימנע משימוש בממתיקים מלאכותיים, ובאותה הזדמנות כדאי לכלול גם את יתר האוכלוסיה בצמצום היקף הצריכה בממתיקים מלאכותיים. אז אני אומרת, הכל עניין של מידה. אין צורך להגיע לקיצוניות בשום קצה. לא להתנזר אבל גם לא להגזים. אם אנחנו צורכים 2-3 כוסות קפה/תה ביום עם ממתיק מלאכותי, נסתפק בזה ולא יותר אם אנחנו צורכים סוכר בשתייה חמה- ננסה לצמצם לכוס ביום ממותקת (תמיד אפשר גם להשתמש בתחליפים מן הטבע שלא פחות בריאים, אמנם לא חסרי קלוריות אבל לכוס ביום זה ממש בסדר- אפשרי מייפל, אגבה, דבש). ובכלל, אם אפשר בלי.. מה טוב. כמובן במקרה של סכרת, או מחלות לב וכלי דם- יש להיוועץ עם רופא בעניין הצריכה. יום מתוק ושמח לכם!!
